מספיק לקטר. אוף!

עם יד על הלב, כמה פעמים קיטרתם היום? עצרו רגע וחישבו, מה גרם לכם להתלונן היום? מי עיצבן אתכם? והאם שוב התלוננתם על מה שהתלוננתם אתמול? ושלשום? ושבוע שעבר? 

תחשבו רגע, כמה זמן ביזבזתם על קיטורים היום? מה בעצם יוצא לנו מזה שאנחנו מקטרים? אז נכון, יש את הקטע הזה של שיחרור קיטור, אבל זו אשליה. שחרור הקיטור הוא רגעי, ואחר כך הכל שוב חוזר ואפילו בעוצמות גדולות יותר, וגורם לנו לקטר עוד ועוד. 

יש אנשים שלא שמים לב שהם מקטרים, זה פשוט חלק מההתנהלות שלהם. מכירים את האנשים האלו שתמיד מוצאים על מה לקטר, לא משנה מה? היתה לי פעם חברה שבכל מקום בו היינו יושבות, היא תמיד התלוננה. פעם הקפה לא היה חם מדי, פעם הספגטי לא היה טרי, פעם הקינוח לא היה מוצלח, פעם המלצרית לא חייכה. תמיד היה משהו. אז זה בסדר להתלונן אם לא מקבלים את מה שמזמינים, אבל.. מספיק לומר לאחד המלצרים ולסמוך עליהם שיתנו את השירות, במקום לבזבז כמעט ערב שלם על איך הם מעזים להגיש ספגטי לא טרי? או דיון שלם על איך זה צריך להיות. מיותר. במקום זה, פשוט תבקשו ותשנו, זה הכל. אין צורך לקטר. תחסכו באנרגיה, נתבו את אותה האנרגיה למקומות טובים יותר, חיוביים. 

ככל שאנחנו שמים יותר תשומת לב על משהו, הוא רק גדל ומתעצם, מומלץ להעביר את הפוקוס לדברים אחרים, ואז תראו איך מה שהציק קודם, יהיה פחות רלוונטי. 

אז מה עושים? מפסיקים לקטר. מ-עכ-שיו!

איך עושים את זה? קודם כל שמים לב לדברים שיוצאים לנו מהפה, למחשבות שלנו. ומה עושים במקום לקטר? בוחרים לחשוב חיובי, לוקחים אחריות ומשנים. מאוד פשוט, הרבה יותר ממה שזה נדמה. אתם לא מסופקים? לא מאושרים? לא מצליחים? לא מוצאים שלווה? אל תאשימו אף אחד, אין שום אדם שאחראי על החיים שלכם חוץ מכם. לא ההורים, לא הבוס, לא המצב הכללי במשק, אף אחד. רק אתם. אז במקום להאשים, קחו אחריות מלאה לנסיבות של החיים שלכם. 

האם יש משהו בחיים שלכם שאתם מתלוננים עליו כל הזמן? כל יום מחדש? הגיע הזמן לעשות עם זה משהו.

מישהו עושה לכם את אותו הדבר שוב ושוב וזה מעצבן אתכם? תגידו לו!

קשה לכם עם משהו? אם הוא מספיק חשוב, נסו להתמודד, אם לא, שחררו.

מישהו הרגיז אתכם? תבדקו אם הוא באמת בעל משמעות, האם הוא באמת שווה את האנרגיה ותשומת הלב שלכם. אם לא, פשוט שחררו, אל תתנו לו מקום בחיים שלכם. 

זה לא אומר שאסור להתלונן, מותר. רק שימו לב מתי התלונה שלכם הופכת לקיטור אינסופי.

אל תבזבזו זמן על קיטורים, הם ישאירו אתכם במקום ולא יאפשרו לכם להתקדם. הם יגרמו לסביבה שלכם לחבב אתכם פחות, הם יגרמו לאנרגיה סביבכם להזדהם. וכל זה בשביל מה? בחרו באופן נבון את המחשבות שלכם, בחרו את הגישה לפיה תרצו לחיות את חייכם. שימו את הפוקוס על החיובי במקום על שלילי, או כמו שרובין שארמה אומר: "הפסיקו להתלונן והתחילו לחיות" ותראו איך איכות החיים שלכם משתפרת בצורה משמעותית. נסו. מומלץ.

 

מנסים לשנות ולא מצליחים לבד? אשמח לעזור :-)

Bookmark and Share

רוצה ליווי אישי? אשמח לדבר איתך גם במייל mermer@017.net.il

9 תגובות ל “מספיק לקטר. אוף!”

  1. מאת שינה:

    אוף! כמה אפשר להיות צודקת??!!
    את תמיד צודקת… אוף!
    :-)

  2. מאת רחלי:

    הצחקת אותי! אבל תכלס את מה זה צודקת. גם אני מוצאת את עצמי מקטרת בלי סוף לפעמים והאמת לא יוצא לי מזה שומדבר אני רק מעצבנת את כל מי שנמצא סביבי וגם את עצמי, השאלה איך מפסיקים עם זה?

    • מאת מיי-רב:

      דבר ראשון שמים לב, ברגע שזה נכנס לתודעה ולא נעשה אוטומטית, יותר קל לשנות.
      זה תהליך, אבל אפשרי בהחלט!
      נסי ועדכני
      :-)

  3. מאת ליאור:

    אני פעם ניתקתי יחסים עם חברה שלי כי לא יכולתי לסבול את הקיטורים שלה, האמת שזה גם קצת מדבק כי כשנמצאים עם אנשים מקטרים מתחילים גם וכששמתי לב לזה החלטתי שאני לא רוצה.
    אנשים שמקטרים כל הזמן זה ביקורת עצמית, מבקרים את עצמם דרך האנשים שהם פוגשים, לעפעמים זה נהיה כבר בלתי נסבל ואת צודקת שאמרת על זה שזה גורם לאנשים לחבב אותפ פחות. היא היתה חברה טובה שלי ונתקתי איתה את הקשר כמעט לחלוטין וכשניסיתי להסביר לה למה היא לא הצליחה להבין. חבל לי עליה אבל ככה זה לא הייתי מוכנה להדבק בקיטורים שלה.

    • מאת מיי-רב:

      אני מבינה לחלוטין, גם לי היתה חברה כזו.. זה פשוט "מטנף" לנו את האנרגיה וכל כך קל להשאב לשם, לרוב בלי לשים לב..
      אני גאה בך!
      :-)

  4. מאת רוני:

    זה כל כך נכון שאנשים נשארים תקועים בקיטורים של עצמם ולא מצליחים להתקדם. זה גורם לי לחשוב אם גם אני כזאת…

    • מאת מיי-רב:

      תשימי לב לתגובות שלך במצבים מסויימים ואז תדעי.. וברגע שתדעי, אם תגלי שאת באמת כזו, תוכלי לשנות. ואם לא, אשריך :)

  5. מאת Matt:

    If inamroftion were soccer, this would be a goooooal!

כתבו תגובה